כאשר סיפרנו כיצד כל אחד משני האחים — קין והבל — משתלט על אי ועושה בו כבתוך שלו , הדבר נראה לנו טבעי בהחלט . כיוצא בזה , הסיפור בפרק ד בספר בראשית מספר "ויהי הבל רועה צאן וקין עובד אדמה . " כל אחד מהם משתלט על אחד ממשאבי העולם העיקריים על פי טעמו והעדפותיו , ואינו מוצא שום צורך לתת על כך דין וחשבון לאחר . כל אחד מהם עושה בפרי עמלו כראות עיניו . זה מביא מנחה לה' מפרי האדמה , וזה — מבכורות הצאן ומחלביהן . אבל אולי יש בטבעיות זו כדי להטעות ? קין והבל , ואנחנו אתם , מניחים כביכול שעולם בראשית אינו שייך לאיש , וכל אחד יכול להשתלט על משאבי העולם — הקרקעיים והאחרים — ולעשות בהם כראות עיניו . ואולם מדוע עלינו להניח שאם קין תפס אי אחד ( או משאב אחר ) האי הזה נעשה לאי של קין , ואם הבל תפס אי אחר האי האחר נעשה לאי של הבל ? גם לאישוויונאי שסיפר לנו על הפגישה בין קין להבל היה משום מה ברור כשמש שההסכם לשיתוף פעולה שקין והבל חתמו עליו אמור להבטיח שהטובין שכל אחד מהם צבר בעת שחי כרובינזון באי הבודד 'שלו' יישמרו לו ויהיו שלו גם לאחר שההסכם ייכנס לתוקפו . ועוד הניח האישוויונאי שאם קין התעשר באי 'שלו' והב...
אל הספר