כאמור , אחת מסיסמאות השוויון הרווחות נוגעת לדאגה השווה שהמדינה מחויבת בה כלפי כל אזרחיה . סיסמת הדאגה השווה כורכת שניים מסוגי השוויון שהבחנו ביניהם לעיל — שוויון דמוקרטי ושוויון חלוקתי . השוויון הדמוקרטי מדגיש את כבודו של כל אדם ואוסר כל אפליה במתן השירותים שהמדינה מספקת לאזרחיה ; השוויון החלוקתי מעמיד במוקד הוויכוח את שאלת היסוד הזאת : האם הדאגה השווה שהמדינה מחויבת בה כלפי כל אזרחיה מחייבת אותה לעשות פעולות לצמצום הפער הכלכלי חברתי בין האזרחים ? בין כך ובין כך , לדעת תומכיו עקרון השוויון אמור בראש ובראשונה להדריך את שלטונות המדינה בטיפולם באזרחיה . כאן המקום להזכיר את הכלים העומדים לרשותה של המדינה כדי לקדם מדיניות שוויונית ולצמצם פערים , אם מדיניות כזאת אכן רצויה ' . כל מדינה מטילה מסים על אזרחיה , ועליה להחליט אם להשתמש במסים האלה כדי לצמצם פערים כלכליים . זו הסיבה שהוויכוח בין השוויונאי לאישוויונאי מתמקד בשאלת הלגיטימיות של הטלת מסים , ושאלת הלגיטימיות של המיסוי היא חלק משאלת הלגיטימיות של השלטון בכלל . היטיב לבטא את הבעיה רוברט נוזיק , אחד האישוויונאים החשובים בזמננו : לבני אדם י...
אל הספר