מתוך נאומו של ריכרד פון וייצקו , נשיא הרפובליקה הפדרלית הגרמנית , בפני מליאת הבונדסטאג ב 8 במאי 1985 לציון יום השנה ה 40 לסיום המלחמה באירופה : ... רוב הגרמנים האמינו שהם נלחמים וסובלים לטובת ארצם . ואז התברר שהכול היה לשווא וללא טעם , וששירתו רק את המטרות הבלתי אנושיות של ההנהגה הנפשעת . חוסר אונים , אפיסת כוחות ודאגות חדשות , אפיינו את רגשות הרוב . האם ימצאו עוד את קרובי המשפחה ? האם יש טעם בכלל לבנות מחדש מבעד לחורבות הללו ? מאחוריהם נראתה רק התהום האפלה של העבר . לפניהם השתרע עתיד אפל ובלתי ידוע . ואף על פי כן , נתחוורה מדי יום ביומו העובדה ששומה על כולנו לומר היום י ה 8 במאי היה יום השחרור . ביום זה שוחררנו כולנו ממשטר ההשפלה של הרודנות הנציונל סוציאליסטית . איש לא ישכח את דרך הייסורים , שהתמשכה מבחינתם של רבים עד ה 8 במאי . אבל אל לנו לראות בסיום המלחמה את סיבת הגירושים , הפליטים והעדר החופש . יש לתור אחר הסיבה דווקא בתחילת הדיקטטורה , שהובילה למלחמה . אל לנו להפריד בין ה 8 במאי 1945 ל 30 בינואר . 1933 אמנם אין לנו סיבה להיות שותפים לחגיגת הניצחון , שהוכרזה ביום זה , אך בה...
אל הספר