פרק שני עזיבת גרמניה

באמצע ספטמבר , 1938 הוזמן ריכרד וילשטטר לביקור אצל דר' ארתור שטול שהתגורר בארלסהיים , סמוך לעיר השווייצרית באזל . כמנהגו , גם הפעם נסע כשהוא מצויד בדרכונו הגרמני ובאשרת הכניסה השווייצרית . שטול היה אחד מידידיו הטובים . הקשר הלך והתהדק בהדרגה , במהלך שנות העבודה והיצירה המשותפות של המורה המסור ותלמידו המוכשר . וילשטטר התוודע לשטול לראשונה בציריך , בשעה שהלה למד במחלקה למורים במדעי הטבע . לאחר שעלה בידי הסטודנט המבריק למצוא את מערך התנאים הנדרשים לגיבוש כלורופיל , זימן אותו וילשטטר לשיחה ושאל אותו האם הוא מעדיף לפנות לנתיב הבטוח של מורה למדעים בתיכון או לפלס את דרכו במסלול הקשה אך המאתגר והמרתק של איש מדע ' * . אותה שיחה הכריעה את ייעודו של שטול והוא פנה אל קריירה מדעית . הדוקטורט שלו , בהנחייתו של וילשטטר , הוקדש לכימיה של כלורופיל . הוא התלווה לווילשטטר כאסיסטנט למכון על שם הקיסר וילהלם בברלין והמשיך לעבוד במחיצתו באוניברסיטת מינכן , שם הוענק לו מעמד של פרופסור מיוחד , שנותר בעינו עם שובו לשווייץ . שטול הקים את האגף הפרמצבטי של חברת סאנדוז בבאזל ומחקריו סייעו להפקת תרופות מצמחים , שנוע...  אל הספר