מאת יוסף נוה אוצר הכתובות הארמיות מן התקופה הפרסית התעשר בשנים האחרונות בעשרות רבות של אוסטרקונים , רובם הגדול נמצא בתל באר-שבע ובתל-ערד י . הטקסטים האלה משקפים את אופיים של היישובים בדרום ארץ-ישראל . אם האוסטרקון הארמי שנמצא מכבר בתל אל-פרעה שבנגב הצפון-מערבי מעיד על שטחי המזרע הגדולים שהיו באיזור ההוא ,- ' הרי חרסי באר-שבע מצביעים על מציאותו של מרכז אדמיניסטראטיבי בעיר זו , שאליו הובאה התבואה בתורת מס , 3 ואילו מן האוסטרקונים של ערד לומדים אנו על קיומה של תחנת-מעבר שבה היו מספקים שעורים לפרשים , לסוסים ולחמורים . השמות הפרטיים משקפים את הרכב האוכלוסיה בדרום ארץ-ישראל . מימצא זה משמש אפוא עדות היסטורית רבת-חשיבות לתקופה שמקורותינו עליה דלים מאוד יחסית . בתל ערד נמצאו כמאה חרסים שעליהם יש כתב או שרידי כתב ארמי . מצב השתמרותם של רוב האוסטרקונים הוא גרוע מאוד . רק על חרסים בודדים אפשר לקרוא את כל הטקסט . ואולם הואיל ובדרך כלל נוסחי רוב האוסטרקונים דומים אלה לאלה , ניתן לשחזר את הטקסט גם כאשר הכתב דהוי . מאמר זה דן ב42- חרסים שעליהם אפשר לקרוא לפחות תיבה אחת , בכתובת קצרה על קנקן ( מס' , ...
אל הספר