ירב, מלך ירב.

— כינוי או שם , הבא בהושע בהקבלה לאשור ( ה'יג : וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך \ רב ; י . ו : גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב . ( היו מי שהציעו לקרוא תחת מל ך ירב — מלך ערב , או אפילו מל ך יתרב ( וינקלר . ( אבל התקבולת אשור—מלך ירב שבשני הכתובים היא ראיה שהמכוון הוא למל ך אשור . הוצעו הצעות שונות לטעמו של הביטוי מלך ירב ( שם סמלי לאשור ; כינוי למלך אשור ; תואר של מלך אשור' וכיו"ב . ( וראויה לציון הצעתו של מילר , המשנה את צירוף האותיות , וקורא : מלכי רב ( ולפי השבעים — Uagsi ^ מלכי רם . ומכאן הציע מילר לפרש את הביטוי כתואר למלך אשור . Orienlalia 22 ( 1953 ) , 435 H . S . NYBERG , Studicn zum Hoseabuche , Uppsala 1935 , a . l . ; J . LEWY . 334—346 ; W . R . HARPER , Amos and Hosca , Edinburgh 1905 , 277—278 ; H . WINCKLER , MVAG 3 ( 1898 ) , 32 ; W . A . MUELLER , ZAW 17 ( 1897 ) , מ  אל הספר