- נא ] שנת היובל , הבאה בסוף שבע שמיטות ( ע"ע ' ( חלים עליה שלושה דינים : . 1 דין שמיטת קרקעות' היינו איסור זריעה וקצירה ( ויי כה יא יב . 2 ;( דין ' ' החזרת אחוזת קרקע' שנמכרה' לבעליה הראשונים ( וי' כה' יג . 3 ;( דין שחרור עבדים ( ויי כה'לט מא . ( התורה סומכת את דין היובל ( ויי כה'א ז ) לדין שמיטת קרקעות בשנה השביעית' היא שנת השבתון . אחר חוקי השמיטה ( וי' כה'א ז ' ( כתוב לאמור : וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה . והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש ביום הכפורים תעבירו שופר בכל ארצכם . וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה יובל היא תהיה לכם ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו ( וי' כה'ח י . ( תיאור זה של סדר השמיטות והיובלות אינו ברור כל צרכו' וכבר נחלקו בו התנאים בדור שלפני קביעת נוסח המשנה . גם רי יהודה וגם רבנן אומרים שהיובל בא אחר השמיטה השביעית ולא באותה שנה' היינו ששנת השמיטה השביעית ושנת היובל הן שתי שנות שבתון רצופות' אבל מחולקים הם בדבר זה' אם שנת היובל מסיימת את תקופת היובל או שהיא פותחת אותה . ל...
אל הספר