\ הביטוי טבור הארץ בא שתי פעמים במקרא-במעשה אבימלך ( שרפי ט'לז : ( הנה עם יורדים מעם טבור הארץ' וגם בחזון יחזקאל על גת מלך המגוג ( יחי לח'יב : ( יושבי על טבור הארץ . בשבעים : , o / MpaMg rfjg yfj g כלומר טבורה של הארץ או טבורה של האדמה בכלל . ובעקבותיהם הולכים פרשנים רבים ( לאחרונה קאספארי . ( אחרים סבורים' ששם מקום הוא שנקרא כך מפני צורתו הדומה לטבור . טור סיני חולק על פירוש זה שאינו מתיישב בכתוב שביחזקאל' שכנראה נתכוון לחבל ארץ גדול' שעם שלם יושב בו' ולא למקום מסוים . אף הפירוש מרכז הארץ אינו מניח את הדעת' שבידוע שמות חלקי הגוף בלשונות השמיות לא היו בעיקרם שמות לאברים' אלא כינויים כלליים למקומות בגוף שאבר מסוים נמצא שם . מכאן שטבור הארץ אינו אלא בטן הארץ' גוף הארץ' והכתוב שבשופיט'לז' בא לומר שאבימלך וצבאו כבר ירדו מן ההרים' והם על פני האדמה עצמה' וכן ביח' לח'יב' הכתוב מבקש לומר שאותו עם , שוקט ובוטח' אינו יושב במצוקי סלעים המוגנים בפני אויבים' אלא על פני האדמה הפתוחים לכל עובר אורח . נ . ה . טורטשינר , ידיעות א , נ ( תרצ"ד ; 12—9 , ( טור סיני , לו"ס ג , E . FONTENROSE , OCD , 622 241...
אל הספר