חת, חתים.

— [ א ] השם . — בלוח העמים שבבר' י ובדה"א א'יג' בא השם חת , ובכר' כג נקרא העם בני חת . החיריק שבניקוד המסורתי של שם היחס חתי מקורו ככל הנראה בהרגל של השפה העברית לשנות' בהברה סגורה , פתח לחיריק' שכן בכתב היתדות ההברתי נכתב השם ח'תי . ( Kha-at-ti , Khat-ti , Kha-ti ) [ ב ] מקורות מ ק ר א י י ם — . לא קל לתאם את האמור על החתים במקרא אל מה שאנו יודעים עליהם ממקורות אחרים . בשעה שאנו קוראים על אוריה החתי מאנשי דויד' או על שלמה שאהב נשים רבות' וחתיות בכללן ( מל"א יא' א ) או על מלכי החתים שבימיו ( מל"א י ' כט ; דה"ב א'יז ' ( או על חששות הארמים בימי אלישע' האומרים איש אל אחיו : הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים ( מל"ב ז 'ו ' ( נדמה לנו שמשמעו של השם חתים באותם המקראות הוא כמו במקורות אשוריים בני אותו זמן . הקוראים בשם חתי את עמי סוריה בכלל' ובפרט את המדינות' המכונות בפי חכמי זמננו חתיות מאוחרות ( עי' נר . ( 4 ' [ . אגב' השם אוריה יש מפרשים אותו כשם חורי ' ואילו חתי  אל הספר