, 7 , 7 נזכר כמה פעמים במקרא כגבול הצפוני של השטח שכבשוהו משה ויהושע בעבר הירדן המזרחי והוא גבול נחלתו של חצי שבט מנשה שממזרח ' לירדן והגבול הצפוני לנחלת ישראל כולה ( דבי ג'ח ; ד'מח ; יהו' יא'יז ; יב'א'ה ; יג'יא ; שופיג'ג ; דה"אה'כג . ( החרמון מתנשא מעל לבקעת הלבנון ( יהוי יא'יז ; יג'ה ) ומעל לארץ מצפה או בקעת מצפה' שעד שם רדף יהושע את מלכי כנען כשניצחם במי מרום ( יהוי יא'ג'ח . ( השירה העברית שבמקרא משבחת את החרמון בגבהו' שהוא כמשפיע את הטל שיורד על הררי ציון ( תהי קלג'ג ) והוא מפורסם בחיות הטרף המהלכות בו ( שה"ש ד'ח . ( אף הוא בא בהקבלה לתבור ( תה' פט'יג ;( ובצירוף עם הירדן : אזכרך מארץ ירדן וחרמונים ( תהי מב'ז ;( צורת הרבים חרמונים ודאי אינה כאן אלא כינוי פיוטי , ואין ללמוד ממנה שהחרמון כמה שיאים לו או כמה רכסים' כדעתם של קצת חוקרים . החרמון אינו נזכר בתעודות האפיגרפיות' אבל במקרא
אל הספר