חרוז, חרוזים.

- עי' תכשיטים . מפרט את טיב המכה , והלשון חרון אף , או אף בלבד , בא ככינוי כללי לפורענות , כגון : הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה ... ובערה ולא תכבה ( ירי ז'כ . ( גם יום הי , שבו הוא נפרע מאויביו , מכונה יום חרון אף הי ( שי יג'יג ) או יום אף הי ( צפי ב'כ ;( ועוד . . 2 זעם האל יכול שיפגע באדם על עברה שבשגגה , כדרך שפגע בעוזה אשר אחז בארון הי כדי למנוע את נפילתו ( שמ"ב ו'ו ז . ( כאן חרון האף מסמל את כוח המשחית שבידי האלהים , שטעמו נעלם מ בינת האדם . כיוצא בזה הוא הדיבור קצף » שפעמים הוא בא ככינוי לסכנה העלולה לבוא מפגיעה שבשוגג בקדושתו של אוהל מועד ( במי א , נג ; יח'ה . ( וכן מסופר שפרץ הקצף בישראל בשל תלונתם על משה ואהרן לאחר מחלוקת קורח ונפלו מהם המונים רבים ( במי יז'ו טו , ( וכתוב אחד מפליג ואומר , שאלהים בחרונו על ישראל הסית בהם את דויד שימנה אותם ( שמ"ב כד'א . ( עניין זה קשה היה בעיני בעל דה"י המשנה את הלשון ואומר : ויעמוד שטן על ישראל ויסת וגו' ( דה"א כא'א . ( חוץ מן המקראות המועטים שלא פורשה בהם סיבתו של חרון אף הי , רוב המקראות תולים את הסיבה בחטא שהוזהר עליו האדם ולא חזר בתשובה...  אל הספר
מוסד ביאליק