חרדי.

של שמה — כינוים שניים מגיבורי דויד : ה ^ רךי ואלילןא החרך ( שמ"ב כג'כה . ( כיוון שהם נזכרים עם גיבורים מבית לחם' מתקוע' מחושה ומנטופה ( שם' פסי כד כח ' ( יש מקום לומר שהיתה חרד יישוב בצפונה של נחלת יהודה' בסביבות בית לחם . במשנה יומא ב'ח נזכר מקום במדבר יהודה ששמו בית חר ודו גנוסחאות אחרים ' חדודו' חורדן' ועוד ; ת"א לויי טז'י : בית חרודי ) שהיו מוליכים לשם את השעיר המשתלח כדי להשליכו מן הצוק ביום הכיפורים ; לפי מקור זה מירושלים ועד בית חרודו שלושה מילין . מסתבר שהוא שמה המאוחר של חרוד המקראית . ככר הציע קלרמון גאנו לזהות את בית חרודו עם חירבת אל ח'ריך'אן שבקרבת נחל קדרון' בדרך לחירבת אל מךד ( הורקניה ' (? שישה ק"מ דרומית מזרחית מירושלים . המקום עדיין לא נבדק מבחינה ארכיאולוגית . ברשימת הגיבורים שבדה"א כתוב' במקום שמה החרודי ' שמות ההרורי ( יא'כז ' ( ואילו אליקא החרדי אינו נזכר שם .  אל הספר
מוסד ביאליק