— מעשה החפירה בדרך שיטה לצורך גילוים של שרידי העבר הטמונים באדמה , נעשה למן אמצע המאה הי"ט לסה"נ מכשיר עיקרי של מדע הארכיאולוגיה ואחת הדרכים היעילות להשגת חומר חדש לחקר העבר , וחקר המקרא בכלל זה . רובו של החומר החדש , שחולל מהפכה גמורה בהשקפתנו על תקופת המקרא והרקע החמרי שלה' נמצא בחפירות . נא ] תולדות המחקר . —עד קרוב לאמצע המאה הי"ח לא נעשתה שום פעולה של חפירה מכוונת' חוץ ממעשי חפירה שהיו נעשים בדרך מקרה אגב שוד קברות וחיפוש אבני בנייה' והמעשים הללו היו מרובים דווקא . החפירות הארכיאולוגיות הראשונות נערכו בחורבות הערים האיטלקיות הךקולאנום , בשנת ' 1738 ופומפיי , בשנת , 1748 שנהרסו ונתכסו בהתפרצותו של הר הגעש ויזוביוס בשנת 79 לסה"נ . משם התפשטה פעולת החפירות בתחילה לארצות התרבות הקלאסית ( יוון ; 1812 איטליה הצפונית , ( 1828 ולאחר מכן לארצות המזרח הקדמון ( בבל ; 1840 אשור ; 1845 מצרים ; 1850 ארץ ישראל . ( 1864 בראשיתן היו החפירות לקויות מבחינת שיטת העבודה . שיטת החפירות החדשה תחילתה בעבודות החפירה של היינריך קולימאן בטרויה' מיקךני ותיךנס בשנות ; 1890—1871 וזו שוכללה בהדרגה ב של חפירותי...
אל הספר