—נזכרת במקרא כלחם , על הרוב כלחם קודש הקרב לגבוה . היו מי שפירשו חלה מלשון חלל ונקב' היינו לחם שהוא עגול ומנוקב או חלול . אבל שימושו של השם חלה גם למצות ( חלת מצה' ויי ח'כו ; במי ו' יט ) וגם ללחם חמץ ( על חלת לחם חמץ יקריב' וי' ז'יג' ועוד ) יש בו להכריע כנגד ייחוד המונח למין ממיני הלחם . מכל מקום ברור שהחלה לחם קודש היא' ובמשמעות זו יש לפרש גם את חלות הלחם שחילק דויד לעם בטכס העלאת הארון לירושלים ( שמ"ב ו'יט ;( לפי זה אפשר לראות את השם כנגזר משורש חלל הקרוב לאכדית , eiiu שפירושו טהור' אף במובן הפולחני ( טור םיני . ( בשימוש פולחני נזכרות במקרא גם חלות לחם שמן ( שמי כט'כג ' ( חלות מצות בלולות בשמן ( שמ' כט'ב ; וי' ב'ד ; במ' ו'טו ;( וכן חלות לחם או חלות מצות סתם . וכן באה בבמ' טו'כ' מצוות הפרשת חלה : ראשית עריסותיכם ( לפי הפירוש המקובל : עיסה ) חלה תרימו תרומה לה ; ' כלומר לחם הקרב כתרומה לפני ה . ' וע"ע חמץ ; לחם ; מנחה ; קרבן ; תרומות ומעשרות . בךיהודה , מילון , ערך תלה F . BLOMK , Die Opfcrmaterie in Babylonien und Israel , Roma 1934 , 33—38 מ
אל הספר