— נא ] שם זה בא במקרא ארבע עשרה פעם בלשון זכר ופעם אחת בלשון נקבה : "החותמת והפתילים" ( בר' לח'כה . ( ויש גורסים "החותמת" בריבוי ' כתיבה ש לאחריה . עתים באה נרדפת לחותם מלת "טבעת" ' והיא חותם שצורת טבעת לו' או חותם רגיל המורכב על טבעת . עמי הקדם היו משתמשים בחותם בחיי יום יום לצרכים הרבה . הרודוטוס ( א ( 159 ' מספר' שבבבל היה חותם ביד כל אדם' ואף במצרים היו משתמשים הרבה בחותם' ונמצאו שם חותמות לרבבות . תחילה' במיסופוטמיה בתקופת ראשית הכתב ובמצרים למן השושלת הראשונה' שימשו החותמות לשמירת הרכוש . כשהיו ממלאים קנקנים יין' שמן , דבש וכיוצא באלה' טבעו חותם על מגופות הטין שהיו מכסים בהן את פי הקנקנים . חבילות סחורות' תיבות שהחזיקו בהן דברי ערך' דלתות של מחסנים וחדרים שלא היו להן מנעולים בימים קדמונים ושאר דברים שהיו טעונים שמירה מפני גנבה' היו קושרים אותם בחבלים ובחוטים ועל הקשר מד ביקים גוש קטן של טין וטובעים בו חותם . עם התפשטות הכתב בראשית התקופה הדינאסטית בדרום מיסופוטמיה השתמשו בחותמות לחתימת תעודות כתובות : מכתבים' חוזים' חוקים' וכיו"ב . כן היו טובעים חותמות בטין של הכדים קודם לצריפת...
אל הספר