חגור.

- שם זה בא בשלושה כתובים במקרא ( שמ"א יח'ד ; שמ"ב כ , ח ; מש' לא'כד ;( בשני הכתובים הראשונים סמוך הוא לחרב , ולפיכך יש להניח שהוא מונח טכני לרצועה שבאמצעותה היו קושרים אל מתני האיש את התער או הנדן , שהחרב בתוכו , ונבדל החגור מן החגורה שהיא מונח כללי יותר לכל רצועה שכורכים אותה על המתניים לחיזוק הבגדים או לכל תכלית אחרת . הכתוב השלישי ( מש' לא , כד , ( באה בו מלה זו סמוכה לסדין , ועניינו של כל הפסוק שם תעשיית בית של נשים הנמכרת לסוחר , ומכאן נראה שגם חגור , בדומה לחגורה , עשוי היה חומר טווי או שזור בד או צמר , שלא כאזור , שהוא מונח כללי עוד יותר מחגורה , מצד החומר שממנו נעשה , והוא כולל גם מוצרי עור , וכיו"ב . וע"ע מלבושים . . C . H . GORDON , HUCA 23 ( 1950—51 ) , 131 ss ,, ש י  אל הספר