היתר עגונות דקר משיב מלחמה חלק ג', עמ' קמד ־ ריג

מעמדו ההלכתי של צוות ' דקר' ואכן הצלחנו עד כה להוכיח שדינה של " דקר : " א . כדין ספינה שאבדה בים . ב . כי גם ספינה שאבדה בים , אם טבעה או נשברה רחוק מן היבשה עד שאי אפשר תוך שלוש שעות לשחות ולהגיע לחוף , דינם של אנשיה כדין שטבעו במים שאין להם סוף ושהו עליהם כדי שתצא נפשם , שאז מן התורה דינם כמתים לכל דבר ונשותיהם מותרות . אלא שחכמים החמירו עליהם שלא להתירם לכתחילה לינשא מן הטעמים הנ " ל . דין דקר כספינה שאבדה בים ושהו על אנשיה , ומן התורה נשותיהם מותרות בשל אורכה ומורכבותה של התשובה דילגנו על חלקים נכבדים ממנה , ביניהם כאלה שהבהירו את הרקע העובדתי וההלכתי של הסוגיה הנידונה . אנו ' נכנסים' לתשובה במעין נקודה של סיכום ביניים . הצלחנו עד כה להוכיח - בחלקה הראשון של התשובה , מברר הרב את דינה של ספינה שאבדה בים - החל מההגדרות המופשטות ועד להשלכות המעשיות בנידון של " דקר . " על ' ספינה שאבדה בים' קובעת הגמרא ש " רובם למיתה " - וכיוון שכך אפשר לדון כל עגונה לגופה כמותרת מהתורה , שהרי רוב האנשים בספינה אבודה מתים , ולפיכך אפשר להניח שבעלה של אותה עגונה היה בכלל הרוב , כלומר הוא כבר אינו בין הח...  אל הספר
הוצאת ראובן מס בע"מ, ירושלים