פרק רביעי: לוי־בריל

שום סקירה של תאוריות על דת פרימיטיבית לא תהיה שלמה אם לא תקדיש תשומת לב מיוחדת ונפרדת לכתביו עבי הכרס של לוי בריל על מנטליות פרימיטיבית — ביטוי השאול מכותרת אחד מספריו , . LaMentalite primitive שנים רבות היו מסקנותיו של לוי בריל על טבעה של המחשבה הפרימיטיבית נושא למחלוקת סוערת , ומרבית האנתרופולוגים רואים היום חובה לעצמם למתוח עליו ביקורת . לאחר שאציג את דעותיו ואבקר אותן , אסקור בקצרה את מה שמציג פארטו ( Pareto ) לשיקול דעתנו , משום שדבריו הם ניגוד הולם לעמדתו של לוי בריל , ובכך יהיו גשר נוח אל הדיון הכללי ואל הסיכום שבא בעקבותיו . לוי בריל היה פילוסוף בעל שם בשל ספריו המעניינים על ג'קובי וקונט , לפני שפנה אל מחקר האדם הפרימיטיבי , כפי שעשה דירקהיים , שהיה גם הוא פילוסוף . פרסום ספרו science de moeurs La Morale et la בשנת 1930 מבשר את ראשית התעניינותו במנטליות פרימיטיבית , שבה בלבד עסק עד יום מותו , בשנת . 1939 הגם שהנחות היסוד שלו הן סוציולוגיות — ומשום כך ניתן לסווג אותו עם אותם חוקרים שאני דן בהם — הוא אינו הולם בקלות יתרה את הקטגוריה הזאת , ותמיד סירב להזדהות עם הקבוצה של דירקהיים...  אל הספר