פרק שני: תאוריות פסיכולוגיות

התורה של פרזידן דה ברוס , ( de Brosses ) בן זמנו וחברו לעט של ו 1 לטר , המניחה כי מקורה של הדת בפטישיזם , היתה מקובלת עד לאמצע המאה האחרונה . התזה שלו , שנקלטה אצל קונט nrpn , ( Comte ) כי הפטישיזם — שעל פי עדותם של מלחים פורטוגלים , הוא פולחן של חפצים דוממים ושל חיות על ידי הכושים החיים בחופי מערב אפריקה — התפתח לפוליתאיזם , ומפוליתאיזם למונותאיזם . את מקומו תפסו תאוריות מנוסחות במונחים אינטלקטואליים ומושפעות על ידי הפסיכולוגיה האסוציאטיבית של זמנן , אשר אפשר לכנותן תורת הרוח הרעה ותורת הנפש — שתיהן מניחות כמובן מאליו כי האדם הפרימיטיבי הוא ביסודו רציונלי , אם כי נסיונותיו להסביר תופעה מתמיהה הם גולמיים ומוטעים . אך לפני שהפכו תורות אלו להיות מקובלות ברבים היה עליהן להיאבק בתורות אחרות מאסכולת מיתוס הטבע — מאבק שנעשה מר יותר משום ששתי התורות השתייכו לאותו סוג . תחילה אדון בקצרה בהסבר של אסכולת מיתוס הטבע למקורה של הדת , גם משום שהיתה מוקדמת יותר מן האחרות וגם משום שגררה אחריה תגובה לתורות האנימיסטיות . למיתולוגיית הטבע , לפחות בארץ זו , לא היו ממשיכים , והיא איבדה מחשיבותה . אסכולת מי...  אל הספר