פרק ראשון מבוא

המושג תולדות' גם כמשמעו המוחשי ( ילד ) וגם כמשמעו המופשט ( התארעות , ( לעולם הוא מחייב קיומו של נושא חי : משהו נוצר' מתפתח , לובש צורה ופושט צורה' עד שכלה ואיננו . זהו חוק החילופים' השולט בכל יצור חי ' והוא נכון גם ביחס ליצור מופשט כגון 'האמנות הקלאסית . ' לאמיתו של דבר' מבטאת כל תנועה אמנותית את הלך הרוח המשתנה בקרב האטבים עצמם , שכבבי אדם הריהם יצורים חיים בעלי גוף ובפש , ואין היצירות המוחשיות החומריות , שהם מוציאים מתחת ידיהם' אלא ביטוי להלך רוח זה וחליפותיו . האמן היוצר הוא עצמו כפוף לדרכי ההתפתחות ! כתלמיד הוא נתון להשפעת מוריו , ואף לאחר שנתבגר איבו יוצא מן השיעבוד לרוח זמנו , לאידיאל אמבותי הכפוי עליו על ידי רוח זו' ' ולתנאים ומגבלות חיצוניים' המבטאים את תנאי החברה' שבתוכה הוא חי . האמן המבוגר מחנך מצדו תלמידים ומשפיע עליהם לחיוב ולשלילה . יצירתו מקרבת ובו בזמן גם דוחה את אמני הדור שלאחריו . בדרך זו באה לעולם שלשלת הדורות המגוונת ומתגבשים הסגנונות בעולמה של האמנות . אם נראה באמנות הקלאסית מכלול אורגאני מסוג זה , נוכל להשוות את תולדותיה לתולדות אדם הנולד , יורש , חי מוריש ומת . ה...  אל הספר
מוסד ביאליק