המאפיין המרכזי של מבנה המפלגות הכללי בישראל במחצית השנייה של שנות ה 60 היה פרגמטיזם אידאולוגי והקמת שני גושי המפלגות הגדולות . מפא"י , רפ"י , אחדות העבודה ומפ"ם הקימו את המערך . חרות והליברלים הקימו את גח"ל . במק"י , לעומת זאת , הלך והעמיק באותם ימים ממש הוויכוח האידאולוגי והלאומי עד שחל בה פילוג . מאז הקמתה ב 1948 תמכה מק"י בקיומה של מדינת ישראל , הן על בסיס האידאולוגיה הדוגלת בזכות ההגדרה העצמית הפוליטית של העמים והן על בסיס הצעת החלוקה של האו"ם . עם זאת , היו בה חילוקי דעות בעניין הגבולות . הערבים במפלגה תבעו שישראל תיסוג לגבולות הצעת החלוקה מיום , 29 . 11 . 1947 ואילו היהודים נטו להכיר בגבולות שביתת הנשק שנוצרו עם סיום המלחמה ב . 1949 אף שהמחלוקת לא הוכרעה , נקבע בוועידות ה 12 וה 13 בשנים 1952 ו 1957 שחובה על ישראל "להכיר בזכות ההגדרה העצמית עד להיפרדות של העם הערבי הארץ ישראלי " . ( ההדגשה שלי . ( פרשנות סבירה לניסוח זה מביאים רכס ונויברגר , הטוענים שמשמעות ההחלטה היתה למעשה הכרה בזכות ערביי ישראל בגליל ובמשולש לפרוש מהמדינה היהודית ולהצטרף למדינה הערבית שהיתה אמורה לקום באר...
אל הספר