מק"י ורק"ח היו המפלגות הפוליטיות שפעלו יותר מכל מפלגה אחרת למען זכויותיהם האזרחיות של הערבים בישראל ונגד מדיניות קיפוחם . בניגוד למעמד נחות במפלגות הציוניות או ברשימות הערביות שלהן , הציעו מק"י ורק"ח לערבים חברות שוות זכויות במפלגה ערבית יהודית הנלחמת למען האידאל הקומוניסטי ולמען שילוב , שותפות , שוויון ופתרון דו לאומי " . מכלל המצביעים הערביים ב 1959 הצביעו 11 % למק"י ובשנת 1969 הצביעו כמעט 30 % לרק"ח . דבר זה הפך את רק "ח בסוף העשור לגוף הפוליטי הלא ציוני החזק ביותר במגזר הערבי . כמו כן , הערבים היו 40 % בקירוב מכלל המצביעים למק"י ו 76 % בקירוב מכלל המצביעים לרק"ח . נתונים אלה , לצד גורמים נוספים שיפורטו להלן , מראים שבנוף הפוליטי המפלגתי של מדינת ישראל היו מק"י ורק"ח תופעות ייחודיות ויוצאות דופן . ניתן להבחין בשני מאפיינים ייחודיים של מעמדן זה . א . האידיאולוגיה , ההנהגה והאלקטוראט . מק"י ורק"ח היו , על פי הצהרתן , מפלגות קומוניסטיות , ולכן לא תמכו בהפיכת הלאומיות , היהודית או הערבית , לכלי למימוש יעדים פוליטיים . אף שהכירו בהשתייכות הלאומית השונה של חבריהן ואף נתנו על כך את דעתן ...
אל הספר