על פי דיווחי משרד השיכון ב , 1975 כ 80 % מן המבנים שנבנו בישראל לצורך מגורים , תוכננו , מומנו ובוצעו על ידי הממשלה , המוסדות הלאומיים , ארגונים ציבוריים או ההסתדרות . הצוות לבדיקת מצב האוכלוסייה הערבית בישראל , אשר מונה בשנת 1975 מטעם המועצה הציבורית המייעצת לראש הממשלה בענייני רווחה חברתית , מצא שבשל מדיניות הקרקע והתקציבים של הממשלה , היה תחום חלוקת שירותי הדיור בישראל תחום הרווחה שבו היו אי השוויון והאפליה הגדולים ביותר . בעקבות זאת התגוררה מחצית מהאוכלוסייה הערבית , לאחר שנות השגשוג בראשית שנות ה , 60 בתנאים שהוגדרו כמצוקת דיור . ואכן , התקציבים הממשלתיים , הציבוריים והלאומיים שהופנו לשיכון הוקצו , תוך פיקוח וניהול ממשלתיים מלאים , לבנייה שיועדה לעולים חדשים , למושבים , לקיבוצים ולעיירות הפיתוח לשם פיזור אוכלוסין . לפיכך לא נכללו רוב הערבים במסגרת הזכאים לשיכון ממשלתי . כשליש מכלל השקעות המדינה וכשליש מסך כל ההשקעה הגולמית המקומית הופנו בשנים הנדונות לבניית מגורים לעולים ולהתיישבות היהודית . בהתייחסויות הבודדות של ועדת מפא"י לענייני ערבים לתחום השיכון במגזר הערבי נמצא שהפתרון שה...
אל הספר