תהליך זה התאפיין בשלוש נקודות ציון היסטוריות : ב 1953 הוחלט לקבל את הערבים לאיגודים המקצועיים . ב 1959 התקבלו הערבים לחברות בהסתדרות אך חברותם לא היתה מלאה . ב , 1966 עת קיבלו גם את זכות הבחירה לוועידת ההסתדרות , הפכה חברותם למלאה מכל הבחינות . הנימוק לתהליך רב שלבי זה , כפי שהסביר אותו יעקב כהן , פעיל בכיר במחלקה הערבית של ההסתדרות ומנהלה במשך שנים רבות , היה הצורך לגשר על הפערים בין : "החברה היהודית המערבית המודרנית הסוציאליסטית לבין החברה הערבית בעלת המסורת הנוקשה חמולתית ריאקציונית — בעלת משק מפגר . " תהליך קבלת הערבים להסתדרות היה גם תוצאה של השינויים בדפוסי התעסוקה של הערבים , המוצגים בטבלה הבאה : הנתונים מראים לא רק על צמיחה יחסית גדולה יותר של כוח העבודה הערבי לעומת כוח העבודה היהודי , אלא גם על מעבר של אחוז ניכר מכוח העבודה הערבי מעבודה חקלאית בכפר הערבי לעבודה בבניין ( ובעבודות אחרות ) במשק היהודי . הנתון החשוב ביותר הוא הגידול ב 150 % במספר הערבים היוצאים יום יום מכפריהם לעבודה במשק היהודי . ניתן אפוא לסכם ולומר שכוח העבודה הערבי הפך משמעותי יותר ויותר ולכן , כדי להתמודד...
אל הספר