בעקבות מהלכי מלחמת 1948 הפכו כ 80 % > מהפלסטינים שחיו ערב המלחמה בשטח שהפך למדינת ישראל לפליטים . הישארותו של מיעוט ערבי לא קטן בתחום המדינה היהודית נתפס בקרב חל ק ממנהיגי המדינה הצעירה כבעיה זמנית . הפתרון העדיף בעיניהם היה לגרום , בצורה כלשהי , להמשך צמצום מספרם של אותם פליטים או ליציאתם המלאה והמוחלטת . אותם 20 % פלסטינים שנשארו בישראל מנו בשנת 160 , 000 1949 נפש , ושיעורם בקרב כלל 6 האוכלוסייה היה כ . 15 % מי שהוביל את מדיניות השאיפה לטרנספר עוד 7 מתקופת המנדט היה דוד בן גוריון . תקוותו לטרנספר עתידי גם לאחר 1948 באה לידי ביטוי , למשל , כאשר בניגוד לרוב במפלגתו הוא התנגד למתן אזרחות לערבים , שכן קיווה שמלחמה נוספת תביא לידי יציאתם הסופית מהמדינה . חוק האזרחות אמנם התקבל , אך האזרחות הוענקה מיד רק ל 40 % מהערבים . 4096 נוספים זכו בה בהדרגה אך 20 % > הנותרים , מי שהוגדרו כנפקדים נוכחים או כפליטים פנימיים , לרבות ילדיהם שנולדו במדינת ישראל , לא קיבלו בשנות המחקר אזרחות . הדבר נעשה על פי אחת הדעות , במטרה ברורה , כדי להביא 9 לידי יציאתם מרצון את הארץ . בן גוריון לא היה היחיד שהעדיף ...
אל הספר