הדיון בוועדה מצביע על כך , שלצד המחלוקת העקרונית בדבר המדיניות העתידית הרצויה כלפי הערבים , הסכימו כל הדוברים שמצב הערבים בישראל איננו המצב הרצוי , ושלמעשה אין לוועדה כל סמכות ביצועית . ואמנם , לאחר שנתיים בתפקיד ביקש חושי להתפטר . במרס , 1962 במכתב התפטרותו לראובן ברקת , שהיה אז מזכ"ל המפלגה , כתב חושי : מפ"ם , מק "י ואנשי אל ארד' מנהלים הסתה פרועה נגד המדינה , העיתון "אל יום "' 51 " איננו ניטראלי אלא ניטראלי עוין , תקציב אין , כסף אין , אנשים בשטח אין , היועץ לענייני ערבים חסר סמכות , המפלגה לא סיכמה את הדיון אודות תכנית הפעולה , משרדי הממשלה אדישים ואני Persona Non Grata במשרדים ממשלתיים מסוימים . " בסופו של דבר — והפרוטוקולים אינם מגלים מדוע — לא מימש חושי את התפטרותו והמשיך לשמש יו"ר הוועדה עד . 1968 בתאריך 4 . 5 . 1962 כונסה הוועדה כדי לדון בתוכנית העבודה , שהדיון בעניינה החל שנתיים קודם לכן . בפתיחת הישיבה אמר חושי : "לאט לאט נמאס לי ונמאס לאחרים לדון בתכנית " . " פרט לאמירה זאת הוקדשה כל הישיבה לבעיותיה השוטפות של מפא"י ולמחלקתה הערבית . " ב 15 . 6 . 1962 שוב כונסה הוועדה לדי...
אל הספר