חשיבותה של ועדת נמיר בשלוש נקודות : ( א ( . הוועדה מתחה ביקורת על המדיניות הקיימת כלפי המיעוט הערבי , שלדעת הוועדה נכשלה . ( ב ( . בדיוני הוועדה עלתה בבירור המחלוקת ששררה בעשור הראשון בקרב מקבלי ההחלטות במדינה על המדיניות הרצויה כלפי הערבים בעתיד . ( ג ( . עצם ראשוניותן של הוועדה ושל התוכנית שנהגתה באמצעותה לפעולה ממלכתית של הממשלה , של ההסתדרות ושל מפא"י במגזר הערבי . תוכנית פעולה זו אמנם לא מומשה במלואה , אך חלק מסעיפיה , בעיקר אלה שעסקו בפיתוח התשתית בכפרים הערביים , אכן הפך לתוכנית מעשית שאף בוצעה . לראשונה בתולדותיה , עקב תחושה שהמפלגה "הזניחה את הערבים , " החליטה מזכירות מפא"י ב 11 . 4 . 1957 להקים ועדה לענייני ערבים . גם עובדה זו מחזקת את הקביעה שעד מלחמת סיני לא ראה הממסד הישראלי באוכלוסייה הערבית בישראל מגזר יציב וקבוע . מקצת חברי הוועדה השתייכו לקבוצה מצומצמת בתוך מפא"י שנקראה "הערביסטים . " לערביסטים נחשבו מי שכבר במהלך תקופת המנדט גילו מסיבות אישיות שונות ( צבאיות , תרבותיות , חברתיות , פוליטיות , אידאולוגיות ) התעניינות באוכלוסייה הערבית , השתדלו ללמוד את השפה הערבית ואת ...
אל הספר