אחרית דבר

כבר ראינו שהסופרים והמתרגמים הסינים בשנות העשרים והשלושים החזיקו בהשקפות מוטעות על טיבה של הספרות העברית , ולאמתו של דבר לא היו מעוניינים ביותר בחידושים שהתרחשו באותם הימים בעולם הרוח העברי . מובן שאחת הסיבות העיקריות לכך היא שיצירות ספרות עבריות לא היו בנמצא בתרגום לאנגלית . אבל סיפורנו לא יהיה שלם אם לא נזכיר , אם גם בקצרה , את התרגומים לסינית בתקופה האחרונה : מתי החלו בכך ואיך התנהלו הדברים עד היום . התרגום מספרות העולם בסין העממית לא היה חופשי משיקולים פוליטיים עד לפני זמן מה . התרבות הפוליטית היתה מעורבת מאוד במה שתורגם ובמה שלא תורגם ובמועד התרגום . יחסיה הצוננים של סין עם ברית המועצות ועם המדינות שמאחורי מסך הברזל לאחר 1960 השפיעו גם על פעילות התרגום , והעניין בסופרי יידיש פחת מאוד . עוד לפני מהפכת התרבות של , 1966 שבמהלכה כמעט פסקה מלאכת התרגום לחלוטין , היתה הנטייה בסין לתרגם סיפורת מן העולם השלישי , בייחוד מאת סופרים מרקסיסטים , ולא את כתביהם של סופרים בורגנים מזרח אירופים . רק לאט לאט שבו החיים אל שממת התרבות ששררה בסין בין 1966 ל , 1976 ועם הזמן — משחזרו הסופרים שהוחרמו וש...  אל הספר