אף באחת מחמש הכתובות אין מדובר באל חדש ומוזר ולא בכינוי חדש של האל , וכשמתכוונים לאלוהי היהודים משתמשים במילה 'שמים' ( טיין . ( 45 שם , עמ' 46 . 35 שם , עמ' . 53-52 ואולם במקום אחר בכתובת משנת 1512 המחבר עוסק בנושא המסירה ומציג את אדם בתור האב הקדמון הראשון שמסר את התורה לנח . 47 שם , עמ' 48 . 35 שם , עמ' 49 . 38 אני מודה לפרופסור לורן פפיסטר ( Pfister ) על ששבה והעלתה את שאלת המונח ששימש העובדה הזאת מעמידה קושי מסוים , שכן אין אנו יכולים לקבוע בוודאות אם אמנם החלו היהודים רואים בשמים מקבילה לאל המקראי , או שמא בעת חקיקת הכתובות בחרו להשתמש במונח מקובל ונוח הידוע לכול . ההשערה השנייה מתקבלת יותר על הדעת . השמים מוזכרים בכל מיני הקשרים ולא אחת מתלווה אליהם המונח הקונפוציאני החשוב 'יראת כבוד' או 'דרך ארץ' ( ג'ינג , ( והמאמינים נקראים להיות יראי שמים או לנהוג בשמים מתוך a 50 כבוד . גם בכתובת משנת 1489 וגם בכתובת 1663 יראת השמים מתמזגת במצוות כיבוד האבות ( צון . ( לפי הכתובת מ 1489 אץ אדם רשאי להקריב קורבנות לקדמונים אם הוא ירא שמים בלבד ואין בלבו כבוד לאבותיו . בכתובת 1663 " מודגשת חשיבו...
אל הספר