חרבין שוכנת במחוז חיילונגג'יאנג של ימינו , על נהר סונגרי ( סונגחוהג'יאנג , ( ובמפנה המאה לא היתה אלא יישוב נידח וחסר חשיבות באזור הספר של סין . יהודים החלו באים לחרבין זמן קצר לאחר , 1898 כשהעניקה ממשלת סין של שושלת צ'ינג ( 1912-1644 ) זיכיונות לרוסיה , ובהם הזיכיון להניח את 'מסילת הברזל הסינית המזרחית' דרך מנצ'וריה אל ולאדיווסטוק . קו הרכבות הביא אל חרבין אירופים רבים ( רובם רוסים , ( ואלה עשו את העיר למרכז של מסחר ותעבורה והקנו לה את הצביון האירופי המובהק שהיא ניכרת בו מאז ואילך . היהודים מן הקבוצה הראשונה באו מסיביר , שם היו מעורבים בעסקים מכניסים במכרות , גידול בקר , ייצור מוצרי חלב ומסחר . מקצתם נשארו בצפון מזרח ואילו אחרים נדדו אל טיינג'ין וייסדו בה את הקהילה היהודית . לאחר מלחמת רוסיה יפן ( 1905-1904 ) גדלה אוכלוסיית היהודים המנצ'ורים במהירות , כשחיילים יהודים ערקו מצבא רוסיה או החליטו שלא לחזור אל בתיהם עם תום הקרבות . עד 1908 כבר ישבו בחרבין כ 8 , 000 יהודים , וב 1907 נבנה בה בית הכנסת הראשון . נראה שלא קשה היה לחצות את הגבולות באזורים דלילי האוכלוסים האלה , ודפוסי המסחר שהת...
אל הספר