סיכום

אוסף תכניותיו של קאופמן המצוי בארכיון הציוני המרכזי מראה , שבתכניות הבינוי שהכין בשנים 1926-1922 עבור מושב העובדים נהלל והישובים הקיבוציים צריפין , עין חרוד ותל יוסף , יצר קאופמן אבות טיפוס של מושב עובדים , קבוצה קטנה ושני וריאנטים של קבוצה גדולה . בתכניות אלה חזר ושימש לקאופמן עקרון התכנון של אזורי המגורים , החקלאות והמלאכה מסביב לשטח מרכזי משותף , שנועד למבני ציבור . נראה שבאמצעות התכנון החוזר הדגיש קאופמן את האחידות בתפישות היסוד של צורות ההתיישבות . להדגשת השוני בצורות ההתיישבות , שנבע מרמות שונות של שותפות בקבוצה ובמושב ומתפישות שונות של הקבוצה הקטנה ושני טיפוסי הקבוצה הגדולה , שימשו לקאופמן עקרונות תכנון נבדלים . כמקורות לעקרונות התכנון הנבדלים ולתכנון החוזר שימשו לקאופמן הבינוי של דגניה ומרחביה , שהוקמו כחוות לימוד חקלאיות על פי שתי שיטות התיישבות שאימצה ההסתדרות הציונית בשנים 1912 ו , 1913 וכן סכימת אטינגר , שהוצעה בשנת 1916 עבור כפר קואופרטיבי של איכרים זעירים . שני העקרונות — עבודה עצמית ושותפות — שימשו כמקור לפרוגרמות תכנון , שכללו את הדרישה להקצאה שוויונית של קרקע , שהותאמ...  אל הספר