יחסי היהדות הארצישראלית לנצרות. ה'מינים'

במעשי השליחים מסופר הרבה על הטפה בארץ , אולם העדות שנוסדו בה לא התקיימו כנראה זמן רב . במאה השנייה היו עדות נוצריות ( פרט לירושלים ) רק בקיסרי ( המרכז הנוצרי בארץ , ( בפתולימאוס עכו ובבצרה שבערביה . רק מתוך הסתייגות מסוימת נוכל לייחס למאה השלישית את ייסודן של כל העדות הנזכרות בראשית המאה הרביעית . לפיכך נראה שנוצרים בודדים , או עדות נוצריות קטנות , ישבו אז בדיו $ פולים-לוד , ביפו , באשדוד , בס 3 סטי , בסקיתיפוליס בית שאן , במכסימיאנופוליס לגיו , בגדר ובגדור , ביבנה , בניקו פוליס אמאוס , באשקלון , בנמל עזה , בבית גוברין וביריחו . כל אלה הם יישובים עירוניים , ורובם נמצאו מחוץ לתחום היישוב העברי . אבסביוס מזכיר ב'אונומאםטיקוך שלו ( מראשית המאה הרביעית ) רק שלושה כפרים נוצרים בלבד : שנים בדרום ואחד בעבר הירדן ; בערים היהודיות אין זכר לנוצרים עד לימיו של קונסטאנטינוס קיסר . 1 יוצא אפוא שלגבי התנאים והדורות הראשונים של האמוראים היו בני פלוגתא לישראל בארצו רק יהודים שקיבלו את דת ישו : בעיני התנאים והאמוראים נראו אומות העולם שקועות גם בלאו הכי בעבודה זרה , ובשינוי אלוהותם לא היתה חשיבות לגבי...  אל הספר
מוסד ביאליק