דהיא (דהוא כתיב).

—אחת החבורות שהשתתפו במשלוח האיגרת של רחום ושמשי אל ארתח ששתא ( עז' ד'ט י ) ו וזו לשון הכתוב ( בסוף פס' ט : ( שושנכיא דהוא עלמיא . בעלי המסורה פתרו כנראה תיבה זו כשם " של עם ו ואמנם נזכר עם ששמו כך גם במקורות פרסיים ( daha ) וגם במקורות קלאסיים ( הרודוטוס : ( Dahae : owte ; idoi אבל חוקרים רבים אחרים סבורים' שאין כאן שם עם ושהגרםה הנכונה היא' לפי גרסת השבעים : ך הוא , ( 01 ' eimv ) ופירוש הכתוב הוא : בני שושן . שהם עילמיים . אבל קשה לשון יחיד שבגרסה זו ( הוא ) ' ועוד קשה מזה הזיהוי עם daha הנ"ל' הואיל וככל הנראה היה מושבו של עם זה במקום רחוק בין הים הכספי ובין נהר אוקסום . ScHEFTELOWiTZ , AAT , 81 — 82 ; P . ToMASCHEK , PW , s . v . Daai ; rj " 1 , Halle a / S . 1930 , 220 Miinchen 1933 , 226 , 241 ; H . H . SCHAEDER , Iranische Beitrage a us Iran 1 , Berlin 192 ) 9 , 159 ; A . CHRISTIANSEN , Die Iranier , EGAO , 196 — 198 ; E . HERZFELD , Archaeologische Mitteilungen J . BEWER , Text des Buches Ezra , Gottingen 1922 , 51 ; HOMMEL , a  אל הספר
מוסד ביאליק