אשנב.

—פעמיים במקרא : שופ' ה'כח ; משי דו , ובשתיהן בהקבלה לחלון . הקדמונים כבר נתחבטו בפירוש המלה , ורוב התרגומים העתיקים תרגמו סורג ( השבעים , ת"י , ודלגי ) או חלון סתם ( מהדורות אחרות של השבעים , פש ;( ' וכך הבינו גם המפרשים הקדמונים על פי ההקבלה לחלון . מגוף העניין יש ללמוד אך זאת , כי אשנב הוא פתח בקיר שבעדו נשקפים החוצה ואולי גם נראים מבחוץ ( לפי הפירוש המיוחס לראב"ע על מש' ז , ו : הנשקף להראות עצמו והמש קיף לראות אחרים , ( ועל כן קשה הפירוש סורג או חלון צר , אשר בעדו אי אפשר להיראות לאחרים . קשה לקבל את דעת מלה המקשרים זו בשורש הערבי , ^ - ^ [ הי ם ] היה קריר ( כלומר הסורג המניח לרוח הקרירה לחדור לחדר , ( מלבד הקושי הפילולוגי בהשוואת השורש הערבי האמור ל שנב בעברית . בשופ' ה , כח , הנשקפת בעד האשנב היא אשה , ולפי השבעים גםבמש' ז'ז ( בנוסח המסורה סתומה זהותו של הנש קף , < וזה מתאים למוטיב רגיל באמנות של המזרח הקדמון : האשה הנשקפת בעד החלון . על כד חרס שבור מקיפרוס  אל הספר
מוסד ביאליק