ארמון.

— שם זה מורה במקרא על בניין מבוצר , כפי שיש ללמוד מן הביטויים המקבילים לו ( מבצר , קריה נשגבה , קרית עוז , חומה , חיל , עופל ובחן ) ומן העובדה , שב תיאורים או ברמזים לחורבן ערים על ידי האויב , נזכר בייחוד חורבן ארמנותיהן . וכך על הרוב בתרגום הארמי : בירנית , לשון בירה ומבצר . השבעים משתמשים בביטויים שונים לתרגומה של מלה זו , מעין בית , עיר , ארץ , רחוב , ועוד . על הפרטים , ועל ביאור השם ארמון בית המלך ( מל"א טז'יח ; מל"ב טו'כה , ( ע"ע 5 ניה : בצור ; היכל . ביש' יג'כב , ואולי גם ביח' יט , ז ; כב , כה , באה המלה אלמנות בהוראת ארמנות ( אם מפני טעות סופר או מפני שינוי במבטא , אין להכריע . ( ביר' ט , כ , הציעו גינזברג וזינגר לגרוס ארבותינו במקום ארמנותינו , אבל כנראה אין הצעה זו מתקבלת על הדעת ( ליונשטם . ( א . ד . זינגר , ידיעות יא ( תש"ד תש"ה 18 , ( ואילך , א . ל . סוקניק , קדם ב ( תש"ה : 59 , ( ש . א . ליונשטם , ידיעות יג ( תש"ז 16 , ( ואילך,- ש . ייבין , ירושלים א ( תש"ח , ( א ואילך ! a 7 ( 1948 ) , 36 ss . L . H . GINSBERG , JBL 62 ( 1943 ) , 143 SS ., S . YEIVIN , JNES ,  אל הספר