ארבה.

— מין ממיני שרץ העוף ( החרקים ;( המכה השמינית מעשר מכות מצרים ( שמי י , ד כ . ( שמות רבים במקרא מורים על חרק זה בבגרותו ועל דרגות התפתחותו השונות ; לכל הפחות כך הבינו אותם המפרשים , ואלה הם : — א ) ארבה ( כ"ד פעמים במקרא . ( שם זה מצוי באכדית בצורות שונות ( ארב' ארב , ועוד , ( ובאוגריתית בצורה ארבי . על הרוב הוא שם הכולל , אבל יש והוא משמש כשם היחיד ( שמי י , יט : לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים . ( אין ספק , כי בשם זה נקרא החרק המושלם , אשר לו כנפים לעוף , שהרי נאמר עליו בבואו : ורוח הקדים נשא את הארבה ( שםי ' ג , ( וכן בצאתו ( שם פס' יט — . ( ב ) גובי ( עמי ז , א , ( נרדף לארבה , וכן בא בתרגומים גובא במקום ארבה . בלשון חז"ל בא גוביי , גובאי , ובפירוש אמרו ( חול' 27 tn ארבה זה גובאי . בערבית : jW הוא ארבה . במשמעות זו גופה באה גם צורת ההכפלה גוב גובי ( נח' ג , יז — . ( ג ) גלים ( יש' לג , ד . ( אמנם רש"י ואחרים פירשו זו מלה מלשון ג ^ א מים , אך המקביל בפסוק הוא החסיל ; ויפה פירשה הראב"ע בהוראה זו . — ד ) ןזם ( יואל א , ד , ב , כה , עמ' ד , ט , ( כנראה שם הארבה באחת מדרגות זחלותו . מתו...  אל הספר
מוסד ביאליק