אפר.

— עי' מלבושים . תירגמו השבעים את המלה אפריון שבמקרא . הקבלה לעמודי הכסף של האפריון נמצאת בדברי אתיניאום , המספר שקיבלו בני אתונה את פני הפילוסוף אתיניון בכבוד רב והכניסוהו לעיר , em agyvgonodog ( poQEiov היינו באפריון בעל רגליים של כסף ( ה , עמ' , ( c-b , 212 והמתאר במקום אחר תהלוכה מפוארת , שבה נישאו שמונים נשים באפריונים בעלי רגליים של זהב וחמש מאות באפריונים בעלי רגליים של כסף ( ה , עמ' . ( c , 195 אבל השערה זו מוקשית היא מכמה בחינות . ראשית , אין להבין את התוספת של אל"ף פרוסתיטית . ועוד , לא נשתמשו היוונים בשם ( pogeiov לכנות בו דבר מיוחד לחתונה . וכמה נימוקים מתנגדים לסברה שזמן ניסוחו של סי שיר השירים חל בתקופה ההליניםטית , שבה עשויות היו מלים יווניות להיכנס ללשון העברית . אשר למלה , ( pogeiov המתרגמת את המלה אפריון בשבעים , אין זו אלא דוגמה של השיטה הרגילה בתרגומים , להשתמש במלה דומה בצלצולה למלה שבמקור . טורטשינר משווה את המלה האכדית a ( p ) - , pam שפירושה גם סוכת קנה וסוף ( אפר בלשון חכמים , ( וגם אפר בראש , כיסוי הראש , וגם , apar shelippi אפריון השלחפה , הגב של הצב . בן יהוד...  אל הספר
מוסד ביאליק