אל עליון.

— מסופר בבר' יד'יח כ : בשעה שחזר אברם מנצחונו על מלכי המזרח , כיבד אותו מלכי צדק מלך שלם וכהן לאל עליון בלחם וביין , ואמר לו : ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ , וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך , ואברם נתן לו מעשר מכל , כלומר מכל השלל והמלקוח . להלן , בפס' כב , נאמר שנשבע אברם למלך סדום בשם ד ' , אל עליון קונה שמים וארץ . שלם ( ע"ע ( , הריהי כנראה ירושלים , והשם מלכי צדק מקביל לשם אדני צדק מלך ירושלים ביהו' י ' א ג . לפי ברי יד'יח כ' היה אל עליון אחד האלים של הכנענים , שהיו עובדים אותו בייחוד במקדש שבשלם והיו מייחסים לו את התואר קונה שמים וארץ . במקורות שמחוץ למקרא יש זכר לאל כנעני בשם עליון , אבל לא בשם המורכב אל עליון . ולא עוד אלא שממקורות אלה נראה ש אל לחוד ועליון לחוד . בכתובת הארמית של סוג'ין באים שני השמות זה בצד זה ומחוברים בוי"ו החיבור ( אל ועלין ) נ וכן פילון מגבל מדבר קודם על עליון (* Ehovv xaXovfievog vxpiazog ) ואחר כך על אל . לפי לוי דילה וידה נתחברו בבר' יד באופן מלאכותי שמותיהם של שני אלים כנעניים , אבל השערה זו דחוקה . נראה יותר שבכתוב אין המלה אל שם עצם פרטי , אלא ...  אל הספר
מוסד ביאליק