אונן.

—מסופר עליו בברי לח , שהיה בנו השני של יהודה מאשתו בת שוע , ובמצוות אביו נשא לאשר , את תמר יבמתו , אלמנת ער אחיו הבכור שמת בלא בנים , אבל נמנע מלהקים זרע לאחיו ושיחת זרעו , ונענש במיתר . בידי שמים . הוא נזכר עוד בין בני יהודה בבר' מו , יב , ובבמ' כו'יט , וגם שם מודגש שמתו ער ואונן בארץ כנען , כלומר בלי להשאיר זרע . בגיניאולוגיה שבדה"א ב מדובר רק על מותו של ער בלבד ( פס' ג , ( ואין שם זכר לעניין הייבום . על השערות שהובאו בנוגע לגרעין ההיסטורי של הסיפור מבחינת תולדות משפחותיו של שבט יהודה ע"ע יהודה . בשבעים : . Onan . ? v . Awav בכתובת פיניקית נמצא השם אנן בן שאנן , ואולי יש להשוותו לשם המקראי . כנראה אין להביא כאן את השם אני , הנמצא בחותמת עברית ( דירינגר . ( שונה הוא בוודאי השם הגיאוגרפי אנן החקוק על מטבע פיניקי שנמצא בםירקוםי ( בנוסח הלטיני : . ( Enna יש מי ששיער , כי השם הוא מסוג השמות המורים על תכונות נדיבות וסגולות שמברכים בהם את הילד , ויסודו און לשון כוח , או לדעת אחרים נדיבות , עם תוספת סיומת —ן . וקשה להסכים להשערה זו . וע"ע און , אונםפירושים לס' בראשית ; מ . ד . קאסוטו , ציוני...  אל הספר
מוסד ביאליק