אד.

— סיפור מעשה בראשית ( בר' ב , ו ) מתאר את ראשית השקאת האדמה החרבה וחסרת צמחים , לא בגשם , אלא על ידי עליית אד מן הארץ , שהשקה את כל פני האדמה . לפי טבע הדברים אין משמעותה של המלה אד בתורה כמשמעותה הנהוגה בה היום ( על פי ת"א : עננא , והשוואת הערבית טח בפרשנות העברית , ( אלא קרוב לפירוש השבעים , המתרגמים , m \ yr \ מעיין , ומעין זה וולג / פשי ועקילס . באכדית נמצאת המלה אד במשמעות שטף מים , ובשומרית אד פירושו נהר , תעלת מים , בהתאם לנאמר בפס' י : ונהר יצא מעדן להשקות את הגן , וכדרך השקאת האדמה הנהוגה בבבל , מקום התיישבות האדם הראשונה כפי סיפורי התורה . משמעות זו של זרם מים , שטף מים , ולא של הבל אדים היא המתאימה גם באיוב לו'כז . שם אמנם באה המלה בתיאור שטף הגשם , הנקרא במקומות אחרים גם זרם , זרם מים . עי' מלונים ופירושים ; ועוד : קאסוטו , מאדם עד נח , ! 57-56 1945 , 8 and Ninhursag , BASOR Supplementary Studies 1 , New Haven W . F . ALBRIGHT , JBL 57 ( 1938 ) , 231 ; S . N . KRAMER , Enki נה ,, ט  אל הספר
מוסד ביאליק