אבל השטים.

—או שטים סתם , שם מקום בערבות מואב . בני ישראל חנו בסוף מסעותיהם על הירדן מבית הישימות עד אבל השטים בערבות מואב ( במ' לג'מט . ( המרחק בין שני המקומות הנ"ל הוא לפי מסורת התנאים שלוש פרסאות ( עירי נח , ב ! יומא עה'ב , ( היינו שנים עשר מילין ( ירושי שביי ו'א ; ספרי דבי שנו . ( משטים שלח יהושע את המרגלים ( יהו' ב , א , ( ומשם נסעו העם לעבור את הירדן בדרך יריחו ( יהו' ג , א . ( מיכה מזכיר את שטים בקשר למעשה בלק ובלעם ( ו , ה , ( ואולי הכוונה בזה לרמוז לסיפור התורה , שבני ישראל זנו בשטים אחרי בנות מואב ( במי כח , א , ( כי במי לא , טז , פותח פתח להשערה שמסורת אחת תלתה את המעשה בשטים בעצת בלעם . יוסף בן מתתיהו מזהה את המקום עם אבילה של ימיו , במרחק 60 סטאדיות 11 ) ק"מ ) מן הירדן ( קדמ' ד , ה , א ; ה , א , א : המקום נזכר גם בפפירוסים של זנון . ( יש לחפש את אבל השטים בתחום הואדי הפורה אל כפרין' ממול יריחו . רוב החוקרים מזהים את המקום עם תל אל כפרין , גבעה טבעית מבודדת , המתרוממת מ' מטר בגדה הצפונית של הואדי . לפי אבל נמצאים שם שרידים מתקופת הברונזה התיכונה ומתקופת הברזל הקדומה עד התקופה ההלניסטי...  אל הספר
מוסד ביאליק