גלאוקוס , אל הים היווני , שכן בדלוס , ואפולו הוא שהעניק לו את מתת הנבואה . פעם בשנה היה עוזב את מקום מושבו , מסייר באיי הים האיגאי , מופיע לפני מלחים בגופו הצנום המכוסה צדפים וצמחי ים ומבשר להם על אסונות . זו , אולי , הסיבה לתוגתו ולאהבותיו העצובות . אגדות רבות נקשרו בשמו . האחת סיפרה כי היה זה דייג צנוע שיום אחד , בשובו מדיג , הניח את דגתו בין עשבי הדשא בצד החוף ומיד ראה שהדגים קופצים ומשליכים עצמם בחזרה אל תוך הים . כאשר טעם בעצמו מעשבי הדשא , השתנה לטריטון , קפץ לים והיה לאחד מאלי הים . גלאוקוס שימש השראה לפילוסופים מאפלטון ועד רוסו . דמותו של אל הים , שלובשת ופושטת צורה , מסייעת לאפלטון להציג ב " פוליטיאה " את הניגוד בין המצב הטהור של הנשמה למצבה הנוכחי : )" הנשמה ) משולה לגלאוקוס , האל הימי , שרואיו שוב לא יכירו בנקל את הוייתו הראשונה , כיוון שאותם אברים שהיו לו בימי קדם — קצתם נשברו וקצתם נשחקו ... עד שהוא דומה כחיה , והווייתו הראשונה אינה ניכרת בו כל עיקר ... אנו חייבים להפנות את מבטנו ... אל אהבת החוכמה שבה , ולשים ליבנו ולראות : מה הוא שמעסיק אותה , ומה טיב החברה שהיא מבקשת לה...
אל הספר