לפני כיבוש טולדו בשנת 1085 כמעט ואץ מוסלמים ויהודים במדינות הנוצריות . האוכלוסייה הייתה לרוב נוצרית ומורכבת מאוכלוסייה מקומית , מתערבים שהיגרו צפונה ופראנקים שחצו את הרי הפירנאים והתיישבו באזור . ההגירה מהצפון קיבלה תנופה במאה ה 11 כאשר תנועת העלייה לרגל לסנטיאגו דה קומפוסטלה ( Santiago de Compostela ) נהייתה לתנועה המונית ורבים מעולי הרגל אף התיישבו בחצי האי האיברי . בין ההשפעות התרבותיות הרבות שהגיעו אל ספרד בעקבות הקשרים עם הצפון בולטת האדריכלות הרומנסקית . ביטוי אחר לקשרים עם צרפת היו הרפורמות במנזרים בעת ההיא . ראויים לציון במיוחד הקשרים עם מנזר קלוני ( Cluny ) שהקים שלוחות רבות מעבר להרי הפירנאים . סימנים רבים של התרבות המוזערבית שהמשיכה את התרבות הויזיגותית החלו להיעלם : הכתב הויזיגותי המקובל בספרד הנוצרית עד כה הוחלף בכתב הקארולינגי המקובל באירופה , והליטורגיה המוזערבית הוחלפה בליטורגיה הרומית . תהליכים אלה הובילו בסופו של דבר להשתלבותה של ספרד הנוצרית בכנסייה האירופית , אך בתקופה הנידונה קשרים אלה היו חידוש בצפון מערב ספרד . בקטלוניה , לעומת זאת , כבר היה אחוז התושבים ממוצא ...
אל הספר