פרק חמישי המספר ונקודת־תצפיתו בסיפורי י. ח. ברנר

המחקר המודרני של הרומאן נתן בתקופה האחרונה את דעתו על דמותו ותפקידיו של המספר האפי , כאחד ממרכיביו וסימני ההיכר המרכזיים של הסיפורת . המספר וזווית הראייה שלו אחראיים , לעתים , לא לבד לדרך עיצובו של העולם המסופר , אלא גם למשמעות המיוחדת שעולם זה זוכה לה בלבושו הספרותי . שתיים הן הקונבנציות הקוטביות העיקריות , שביניהם עוברת מעין פרשת מים , ושתיהן מיוצגות אצל ברנר באופנים שונים ומגוונים . הדרך האחת היא נקודת התצפית של המספר האלקטוראלי , העומד כביכול מחוץ לעולם המסופר הבדוי על ידו . נקודת התצפית השנייה היא של 'מספר עד' המשקיף על ההתרחשות ועל הדמויות כעל עולם מציאותי , שהוא הזדמן להכירו מקרוב או מרחוק , והוא מספר עליו כעל נסיונו וחוויותיו האישיים . המספר האלקטוראלי מורגש בעצם אקט הסיפור כאישיות בדויה , גם כשאינו מציג את עצמו ואת תולדותיו . אך עיקר תפקידו , אם כי לא היחיד , הוא הפונקציה המספרת , שהוא מקיימה לאורך יצירתו , והיחס אליה . הוא מזהה עצמו באמצעות הודאתו הישירה או המובלעת כמי שבדה עולם זה , ובזכויות המיוחדות הנובעות מכך . שכן הוא חופשי לנהוג בהתרחשות ובגיבורים הבדויים , ככל העולה על...  אל הספר