מטרת הספר היא להציג תמונה נרחבת ועדכנית של האליטות בחברה הישראלית . התמקדנו בארבע עשרה אליטות ועתה אנחנו מבקשים לבדוק בקצרה את הסוגיות העומדות במרכז הדיון התאורטי שהזכרנו בהקדמת הספר : ( 1 ) פתיחותן או סגירותן של האליטות בפני גורמים חדשים ( 2 ) ; הזיקות הכלליות שלהן ( 3 ) ; עוצמתן היחסית של האליטות , ריכוזיות / ביזור שלהן , וקישוריות ביניהן . ( 1 ) פתיחות או סגירות לגורמים חדשים . התגלו הבדלים במידת הפתיחות בין האליטות , הן בפתיחותן הכללית והן כלפי קבוצות ספציפיות . באופן כללי , במציאות הישראלית היום , שמעצבים אותה בין השאר גם תהליכי 'רב תרבותיזציה' , ( multiculturalization ) אליטות עדתיות מזרחים ודוברי רוסית , למשל ובייחוד דתיות חרדיות , הומוגניות מאוד . אליטות אחרות , לעומת זאת - האליטה הפוליטית הלאומית , ובמידה פחותה האליטה הצבאית , האליטה העסקית ואליטת שירות המדינה - הטרוגניות יותר ומגוונות מבחינת מקורות הגיוס שלהן . ואולם גם האליטות הפתוחות יחסית אינן נגישות בהכרח באותה מידה לאותם גורמים . האליטה הפוליטית הלאומית , למשל , פתוחה יותר לפוליטיקאים מזרחים מאשר לנשים . האליטה המשפטית ,...
אל הספר