2. המסורת בתלמוד הבבלי

ההבדל החשוב הראשון בין המסורת הבבלית לזו הארץ ישראלית הוא ההקשר . במדרש הא ^ ישראלי חסר , כאמור , הרקע להטלת המצור . בבבלי לעומת זאת , באו תחילה המעשה בבר קמצא , ולאחר מכן אגדת נירון , ורק לאחריה מובא תיאור המצור ותיאור מחסני המזון של עשירי העיר . המפגש עם האריסטוקרטיה הירושלמית אינו חדש כאן ; הקורא כבר למד על אורחותיהם הקלוקלות בפרשת בר קמצא . הופעתם השנייה , בקטע הנידון , כמי שנידבו את כל רכושם למען בני העיר , שונה ואף הפוכה מהופעתם הראשונה , ויוצרת סתירה מסוימת . הסתירה הזו לא קיימת במדרש , שבו מופרדת , כאמור , פרשת בר כמצורא מסיפור החורבן . הבבלי גם משבש את המספר הטיפולוגי של שלוש שנים וחצי , שהן " חצי שבוע " לפי חזונות דניאל , לשלוש שנים , מספר נטול קונוטציות 16 אסכאטולוגיות . ברם , ההבדל העיקרי בין הבבלי לבץ המדרש הוא התוספות הארוכות שמוסיף הבבלי . התוספת הראשונה היא מדרשי השמות שנוספו לכל אחד מהעשירים . מדרש השם של נקדימון מבוסס על הסיפור הארוך ממסכת תענית , שעל איחורו עמדנו לעיל . מדרשי השם האחרים נובעים מתוך השמות עצמם ואין להם אחיזה בשום מקור אחר . מכל מקום , לשלושת מדרשי הש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד