הייתי בת שש עשרה לערך כשראיתי בפעם הראשתה בחיי דף תלמוד לנגד עיניי . היה זה ב " תיקק ליל שבועות , " שנערך במועדק לחבר בקיבוץ שבו גדלתי , קיבוץ דברת . מנהל בית הספר האזורי שלנו , ד " ר מאיר איילי , שיזם את האירוע הבלתי שגרתי הזה , העביר את השיעור המרכזי שפתח את ה " תיקק , " והשנים הארוכות שחלפו מאז לא השכיחו ממני את תחושות הקסם , הפליאה והסקרנות שנתעוררו בי אותו לילה . אחרי השיעור נפתח הדיק בסוגיה המוסרית שהועלתה בו . טובי הבוגרים של בית הספר , ובתוכם גם שני אחי הגדולים , קמו ונשאו דבריהם מה אחר זה , לנגד עיני הצעירות והמשתאות . חודשים ספורים מאוחר יותר פרצה מלחמת יום הכיפורים , ורבים מאותם צעירים כבר לא היו בץ החיים , ביניהם גם שני אחי , אפרים ודדי ישראלי ז " ל . השאלות הקיומיות שנידלו מתוך המקורות העתיקים באותו " תיקון " מרגש ובאלו שבאו אחריו , ושאלת משמעותה של הזהות היהודית חילונית , שלא הרפתה ממני בעקבות האסון המשפחתי והלאומי , הוליכוני בבגרותי ללימודי ההיסטוריה היהודית והספרות התלמודית . ספר זה , שלא היה רואה אור ללא יתמתו ועידודו של מאיר איילי , עורך " ספריית הילל בן חיים , " הוא ...
אל הספר