החיבור הראשון שנעסוק בו הוא אחד המסמכים הקדומים והמעניינים ביותר ששרד מתקופת הגאונים : מכתב גלוי ששלח אדם בשם פרקוי בן באבוי 2 לקהילות היהודיות של ספרד וצפון אפריקה . המחבר , שאינו מוכר לנו ממקורות אחרים , מזדהה כתלמיד תלמידו של רב יהודאי גאון , שעמד בראש 3 ישיבת סורא סביב שנת 760 לספירה , ולפיכך מסתבר שהוא פעל בראשית המאה התשיעית . מטרתו המוצהרת היא לשכנע את קוראיו , שנחשפו למנהגים ארץ ישראליים , שעליהם להעדיף את המורשת הבבלית , ושמורשת זו היא הנציג האותנטי היחידי של היהדות הרבנית . לדעת המחבר , רציפות המסורת הארץ ישראלית נפגעה בצורה שאין לה תקנה בעקבות רדיפות נוצריות , כחמש מאות לדוגמאות ראה ברודי , גאוני בבל , עמ' . 312-311 לדוגמאות של קטעי פולמוס בכתבים הגותיים עיין שם , עמ' . 295-294 , 290 לדוגמא מסוג אחר ראה להלן , עמ' . 212-211 בניגוד לסברתו של גינצבורג ( ראה גנזי שעכטער , ב , עמ' , ( 507 כאילו פרקוי כתב לבני ארץ ישראל . נקודה זו התבררה בעקבות גילוי קטעים שלא היו ידועים לגינצבורג ; ראה : לוין , משרידי הגניזה , עמ' ! 397-396 , 385-384 שפיגל , לפרשת הפולמוס , עמ' רעב-רעג . ראה לוי...
אל הספר