בעשרות השנים שלאחר פטירתו של רב סעדיה לא פיתחו הגאונים את הדגם שהוא חנך . רק לקראת סוף המאה העשירית נמצא מי > טיחקןה את דוגמתו ויחבר מונוגרפיות בתחומים שונים של ההלכה . מדובר בעיקר ברב שמואל בן חפני גאון סורא ובחתנו רב האיי בר שרירא גאון פומבדיתא . הנושאים שבחרו גאונים אלה לעסוק בהם מתאימים באופן כללי לדרך שהתווה רב סעדיה , והגאונים המאוחרים יותר אף חזרו לכמה מן התחומים הספציפיים שטופלו על ידו , 36 לעיתים תוך התנצלות על כך . שיטת החלוקה של החיבור לפרקים ממוספרים כבר שלטה בכיפה , והיא רווחת בכל החיבורים של רב שמואל בן חפני ורב האיי ( אלא שכמה מהם מחולקים לשניים או שלושה חלקים , כאשר הפרקים בכל חלק ממוספרים בנפרד . ( מאמצים רבים הושקעו בסידור הגיוני של הפרקים , כפי שניתן להיווכח , למשל , מעיון בתוכן העניינים של ספר השותפות של רב שמואל בן חפני : הפרק הראשון מוקדש להגדרה כללית של השותפות , והפרק השני להגדרת שלושת סוגי השותפות , ולאחר מכן מוקדש פרק נפרד לכל אחד מסוגים אלה . לאחר מכן באים פרקים העוסקים בתנאי השותפות , בחלוקת הרווחים , ובנסיבות שבהן מותר או אסור לאחר השותפים לפעול ללא התייעצו...
אל הספר