לאחר שנכתבו התשובות , נחתמו על ידי הגאון ונשלחו לדרכן , הן נחשפו לסכנות הרבות שהיו חלק בלתי נפרד של כל נסיעה ארוכה בימי הביניים . אף אם הגיעו התשובות ליעדיהן , אין לכאורה סיבה שהן יגיעו גם לידינו — אחרי שהנמען קרא את התשובה שנשלחה אליו , היה אולי צפוי שישליך אותה ל"גניזה" מקומית , ואף אחד מלבדו לא ידע על תוכנה . סביר להניח שאכן היו מקרים כאלה , אולם מסתבר שבמקרים רבים לא כך היו פני הדברים . לעיתים קרובות , כפי שכבר ציינו , הועתקו התשובות או מקצתן בידי חכמים שפעלו בתחנות שונות בדרכן לנמעניהן , ובמקרים אחרים התייחסו השואלים לתשובות לא כאל כתבים חד פעמיים אלא כחומר ללימוד ולעיון . אלפי תשובות הגאונים שהגיעו לידינו שרדו בזכות פעילויות כאלה , שבמקרים רבים בא בעקבותיהן שלב נוסף : חכמים מדורות מאוחרים יותר שילבו בכתביהם תשובות 35 נבחרות , בין בצורתן המקורית ובין בצורה מקוצרת או מתומצתת . 31 ראה : גפני , יהודי בבל , עמ' ; 265-250 ברודי , רב עמרם בר ששנא . 32 ראה.- ברודי , גאוני בבל , עמ' 23-22 והעי ! 14-13 ולהלן , עמ' 33 . 187-186 ראה ברודי , שם , עמ' 23 והע' 34 . 17-16 ראה בייחוד החומר שאסף ב...
אל הספר